|
|
אודות
אני לא אוהבת לספר על עצמי.
אין בי שום דבר מיוחד, סתם נערה רגילה מהמרכז.
אני אוהבת לכתוב, לצייר, ולרקוד.
אין לי ממש עוד מה לספר...
אם מישהו\מישהי צריכים עזרה, התייעצות,לפרוק,או סתם לדבר אני פה...האימייל שלי הוא frliori1@gmail.com אני ינסה לענות הכי מהר שאוכל(:
תודה לכל מי שקורא,אוהב,ומגיב!
שלכם,
-Darkness
|
|
|
סכין אל הלב. | | ״אל תעשי את זה...״ הוא לחש,״בבקשה, בשבילי, אם את אוהבת אותי את תעזבי את זה ותבואי לידי. אני אגן עליך.״ הרעד בקולו ממזמן הפך לבכי. ואני שותקת, עדין עם הסכין בידי. ״לא רוצה״ אני אומרת, ספק לי ספק לו, ״לא רוצה, טוב? זה עוזר לי.״ השעה מאוחרת, עבר עלי שבוע קשה. והוא? רק מנסה לעזור, לנסות להחזיר אותי למה שהייתי. ואני בשלי, מסתכלת מחוץ לחלון הגדול בעוד אני שומעת אותו בוכה בטלפון. ״את הבטחת לי...״ הוא לא מפסיק להגיד. ״את הבטחת לי שתפסיקי!״ הוא מרים את קולו. אני מגחכת בתוכי. אז מה? אז הבטחתי. זה לא כאילו הוא לא הבטיח לי דברים ולא קיים אותם. צרחה נשמטת מפי בעוד הסכין חוזרת אל היד. ״די! תפסיקי! בבקשה אני לא יכול לשמוע אותך סובלת ככה! את מטורפת!״ בבת אחת הפסקתי. ״מטורפת..?״ שאלתי. ״מטורפת. זה מה שאתה חושב? אתה לא יודע מה עובר עלי, אתה שניה בא שניה הולך ועוד יש לך אומץ לקרוא לי מטורפת? אין לך מושג מה קורה איתי, אז אתה מוזמן לראות אותי סובלת ולנשוך שפתיים ולא לעשות כלום, או שאתה יכול למחוק אותי מחייך, ולהמשיך הלאה לחברה החדשה שלך שאותה לא יהיו לך בעיות ושלא תיהיה ״מטורפת כמוני.״ שתיקה. הלב שלי התחיל לדפוק מהר, לא יודעת מה אני מעדיפה שהוא יעשה, ימשיך להרצאות לי עד כמה אני מכאיבה לי בכך שאני גורמת לעצמי לסבול, או שבאמת ינתק את השיחה ואני לא אשמע ממנו כלום. אני רק שומעת את הנשימות שלו מידי פעם, ואני לא מצליחה לחשוב על משהו לומר, אז אני פשוט לא אומרת. ״תשמרי על עצמך.״ אני שומעת קול חלוש מהקו השני. ״אל תעשי משהו שתתחרטי עליו.״ והוא מנתק. לכמה דקות אני בהלם, ואז אני צונחת על הרצפה. הראש שלי מסתובב, ואני יודעת מה הולך לקרות למרות שאני לא בטוחה שאני רוצה בזה, אבל הוא הביא את זה על עצמו. הסכין חוזרת אל גופי, אבל הפעם לא אל היד.
״מאוחר מידי״ אני לוחשת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
|
|
;){kind=link}